כשאני אומרת משחק, למה אני מתכוונת?

פליי - PLAY 

אני מרגישה את המילה הזו. אני חוקרת אותה, מבררת אותה בשבילי ובשביל הילדים סביבי. PLAY בתרגום מילולי זה משחק. אבל זה לא באמת רק זה. פליי זו תחושה, זו מהות, זו חוויה. בפליי מרגישים גם את השמחה, את האוטנטיות, את התשוקה הפנימית. המילה אוצרת בתוכה את המקום הספונטני, הטבעי. והנה בלי להתכוון, ריכזתי ביחד הרבה מהערכים ומהמאפיינים של סוג המשחק עליו אני רוצה לדבר.

מספיק להיזכר בעצמינו כשהיינו ילדות וילדים. בשבילי זה היה ריצה לדשא הגדול בקיבוץ, לשחק מחבואים בתוך ממגורות הכותנה ואחרי זה לחזור הביתה כשבקושי אפשר לנשום מרוב כותנה בגרון, או לטפס על העץ ולקפוץ ממנו למרות שהיה מאוד גבוה. ומה זה היה בשבילכם?

משחק הוא ספונטני

יש מצבים בחיים בהם אני מרגישה את הדבר הזה הנובע מבפנים ורק רוצה לצאת החוצה. הרי עמוק בפנים או אפילו על  פני השטח גם למבוגרים מותר. זה הדבר הזה שאני מרגישה כשאני הולכת על מעקה, כשאני מתנדנדת על נדנדה או החשק הזה לרקוד שצף ועולה כשאני שומעת מוזיקה.

ואם אני מרגישה ככה, נותר לי רק לדמיין מה כל ילדה מרגישה.

כשאנחנו היינו ילדים היה ברור שזה חלק מהחיים שלנו, האם זה ברור גם לילדים שלנו שזה חלק מהחיים שלהם? האם בימים אילו יש מספיק הזדמנויות מעודדות למקום הזה? הם סה"כ צריכים מאיתנו שנאפשר להם הזדמנויות

אני חוששת, וחושבת שאין להם מספיק, וזה מדאיג אותי. משחק הוא חלק כל כך מהותי  וקריטי בהתפתחות של ילדים, יש לו כל כך הרבה משמעויות עבורם לעכשיו ולכשיגדלו.

כשאני אומרת משחק, למה אני מתכוונת

זו הדרך לדעת מי אני, היכולת לדעת במה אני טובה ובמה פחות, ממה אני מפחדת ומה אני אוהבת, היכולת ללמוד איך להתמודד עם אתגרים, איך להתמודד עם אחרים ואיך להיות יצירתית. היכולת להתלכלך, לכאוב ולשמוח. היכולת להיות.

קידום הזדמנויות משחק

אנחנו רק צריכים לתת לכך מקום, השאר כבר יקרה מעצמו